<h1>מעשה הגאונים סימן כ"ד</h1>
<h2>דף לד.</h2>
ובכל השנים כששורפין חמץ עושין מדורת אחד מפני איסור הנאה ואין שום חכם חולק בדבר, ורבינו נ"ע היה מברך על ביעור חמץ קודם שבודק בלילה וכשבודק מבטל מיד בלילה כל חמירא כו' ולמחר לא כלום אבל אם הניח ט' ומצא ח' בודק למחר ומבטל אבל לברך ספק הוא לרבינו הגדול אם יש בו משום מוציא ברכה לבטלה או לאו.
ועל ביעור חמץ שהורה ר' שלמה שמבערין הכל בערב שבת כשחל להיות ערב הפסח בשבת ומשיירין מזון שתי סעודות חמץ ולא חלות והשבתי לפניו והרי משנה רווחת היא [פסחים מ"ט ע"א] י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני השבת דברי ר' מאיר וחכמי' אומ' בשבת בזמנו ובגמרא תני בברית' מעשה בזונין ובערנו הכל כדברי חכמים בשבת מכלל דאין צורך לבער לפני השבת דתרי ביעורי למה לי והשיב ואמ' לפי שמצינו [שם כ"א ע"א] ר' יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וקיימא הלכה כר' יהודה במס' תמורה [ל"ד ע"א] ואמרתי ר' יהודה הוא דאמר בשאר השנים אבל בי"ד שחל להיות בשב' היה או' ביעורו בכל דבר ומודה לחכמים דהיכא דאיפשר איפשר והיכא דלא איפשר לא איפשר. והרי בברייתא [פסחים י"ג ע"א] שורפין תרומות טהורות ותלויות מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות והשיב לדברי עצמו שמא הני מילי בתרומות הואיל ולמחר אינו יכול לתתם לכלבים דאכילת כלבים לגבי תרומה [שריפה] קרי ליה. שכן השיב הקדוש ר' יצחק בר' יהודה נ"ע במסכת ביצה [כ"ז ע"ב] חלה שנטמאת לא יזיזנה ממקומה ואמאי וליתנ' לכלבים והשיב מפני שמצינו במקום אחר לגבי תרומה שאכיל' כלבים שריפה הוי ואין שורפין קדשים ביום טוב והכא נמי גבי פסח איכא למימר משום הכי שורפין לפני השבת דלא מצי למחר למיכלינהו לכלבים (דשריפה קודם השבת דלא מצי למחר למתבינהו לכלבים) ואמר לי אעפ"י שנראין הדברים כמו שאתה אומר שלא לשרוף קודם השבת אלא לבער בשבת כך ראינו מנהג קדמונים (שאין) [שהן] שורפין ולא תזוז מינה ובכל השנים כששורפין חמץ עושין מדורת אש מפני איסור הנאה.
וששאלתם ערב פסח שחלה להיות בשבת [ו]צריכין לבער חמץ לפני השבת באותה שבת מה אנו אוכלין, והבאתם ראיה מן תמורה [ל"ד ע"א] את שדרכו לישרף כגון אוכלין ומשקין דברי ר' יהודה וחכמים ור' שמעון אומר לא זו הדרך אלא בברור שאין ביעור חמץ אלא שריפה [ו]מותר היתר גמור לאכל חמץ בשבת שחלה להיות ערב פסח עד זמן ביעור. מינהגא דמתיבא לעולם ברור הוא כשמש שאוכלין בו חמץ בשבת אלא נזהרין שלא להצניע מערב שבת יותר משיעור אכילה במצוק ומתני' רווחת היא [פסחים מ"ט ע"א] באור ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת [וכו'] וחולין בזמנן, תניא אמר ר' אלעזר בר' צדוק פעם אחת שב(א)[ת] אבא ביבנה וחל י"ד להיות בשבת ובא זונין ממונה של ר' גמליאל ואמ' עת הגיע לבער חמץ והלכתי אחר אבא ובערנו את החמץ וכן הלכה.
